"HOT שוקלת שלא להיכנס לתחום האינטרנט", ידיעה הבוקר בדהמרקר http://www.themarker.com/hitech/1.643765
מעניין שדווקא לאחר שמגיעה סטלה הנדלר לתפקידה בהוט מתקבלת החלטה כזו בהוט. סטלה שניהלה שנים את 012, ספקית האינטרנט אולי היעילה ביותר, מחליטה שלא להכניס את הוט לתחום. אז נכון שיש כל מיני הסברים אבל אני חושב שבשורה התחתונה, דרהי (ולא סטלה בהכרח) מבין כי אין למוצר הזה זכות קיום.
כבר שמעתי בעבר בכירים בשוק הזה מציינים כי זהו מוצר הקיים בישראל רק מכוח רגולציה, וכי אין לו באמת ערך מוסף אמיתי. אין לזה אח ורע בעולם. זו הסיבה כנראה כי אחרי שנים של התעללות בלקוחות מסכים הרגולטור להודות בטעותו ולאפשר היום לבזק בינלאומי להתמזג חזרה עם בזק, לנטוויזן עם סלקום ול-012 להתמזג עם פרטנר. כל זה בדרך להעלמת החברות האלו בתוך חברות תקשורת גדולות יותר. הקישוריות לאינטרנט איננה ערך מוסף והיא פועל יוצא של חיבור לתשתית תקשורת קיימת. כך בטעות היסטורית של הרגולטור, מוכרחים כולנו להתחבר לאינטרנט בשני טלפונים מול שתי חברות שונות, וכך כשיש בעיה אנו פונים לשתי חברות שונות שמאשימות אחת את השנייה או במקרה הטוב דואגות לחבר אותנו למוקד השירות של החברה השנייה. כך, יכולת לקנות חבילה של 5 מגה מחברה אחת אבל לגלוש ב-1 מגה בפועל כי שכחת לתאם גם עם החברה השנייה. האם חסכנו כסף? כמובן שלא. בעיות? כל הזמן. ושירות? מה פתאום.
אז היכן הרגולטור שיודיע בראש חוצות כי נעשתה כאן טעות במקום לתקן עכשיו בשקט בשקט את הבלאגאן?
רגולטור חייב כל הזמן להזהר בגחמותיו, ולוודא כי במלחמתו מול החברות הגדולות הוא לא מאבד פתאום את מקצועיותו תחת עקרון המלחמה ויהיא מה.
מעניין שדווקא לאחר שמגיעה סטלה הנדלר לתפקידה בהוט מתקבלת החלטה כזו בהוט. סטלה שניהלה שנים את 012, ספקית האינטרנט אולי היעילה ביותר, מחליטה שלא להכניס את הוט לתחום. אז נכון שיש כל מיני הסברים אבל אני חושב שבשורה התחתונה, דרהי (ולא סטלה בהכרח) מבין כי אין למוצר הזה זכות קיום.
כבר שמעתי בעבר בכירים בשוק הזה מציינים כי זהו מוצר הקיים בישראל רק מכוח רגולציה, וכי אין לו באמת ערך מוסף אמיתי. אין לזה אח ורע בעולם. זו הסיבה כנראה כי אחרי שנים של התעללות בלקוחות מסכים הרגולטור להודות בטעותו ולאפשר היום לבזק בינלאומי להתמזג חזרה עם בזק, לנטוויזן עם סלקום ול-012 להתמזג עם פרטנר. כל זה בדרך להעלמת החברות האלו בתוך חברות תקשורת גדולות יותר. הקישוריות לאינטרנט איננה ערך מוסף והיא פועל יוצא של חיבור לתשתית תקשורת קיימת. כך בטעות היסטורית של הרגולטור, מוכרחים כולנו להתחבר לאינטרנט בשני טלפונים מול שתי חברות שונות, וכך כשיש בעיה אנו פונים לשתי חברות שונות שמאשימות אחת את השנייה או במקרה הטוב דואגות לחבר אותנו למוקד השירות של החברה השנייה. כך, יכולת לקנות חבילה של 5 מגה מחברה אחת אבל לגלוש ב-1 מגה בפועל כי שכחת לתאם גם עם החברה השנייה. האם חסכנו כסף? כמובן שלא. בעיות? כל הזמן. ושירות? מה פתאום.
אז היכן הרגולטור שיודיע בראש חוצות כי נעשתה כאן טעות במקום לתקן עכשיו בשקט בשקט את הבלאגאן?
רגולטור חייב כל הזמן להזהר בגחמותיו, ולוודא כי במלחמתו מול החברות הגדולות הוא לא מאבד פתאום את מקצועיותו תחת עקרון המלחמה ויהיא מה.
מה שעמד לנגד עיני הרגולטור היה החשש שחברות התשתית יהוו דואופול או קרטל - שיהיו בסך הכל שניים או שלושה ספקים - לפי סוג התשתית - כבלים, קווי בזק (נחושת) ואולי לווין. באותה תקופה ספקי האינטרנט שלטו על כמה ברזים מאד חשובים, שהיום מבוזרים הרבה יותר, כמו פורטלי תוכן ושרותי אימייל. היום, למעלה מעשור לאחר הרגולציה, אין שום משמעות להפרדה בין ספק לתשתית מבחינת הלקוח, וסוגי התשתיות גם הם עברו שינוי: אמנם אין תשתית לוויינית אבל יש ויש תשתית סלולרית והפלא ופלא - בסלולר אין הפרדה רגולטורית בין תשתית לחיבור האינטרנט.
השבמחקבקיצור - צודק לגמרי. כבר מזמן היה צריך להסיר את הרגולציה הזאת.